|
זוהי אחת הסוטרות הידועות והמקודשות ביותר בעולם הבודהיסטי. פסוקיה הקלאסיים מתארים את שלמות החכמה: האופן שבו דברים קיימים, וכיצד אין הם קיימים, וכיצד נוכל לתפוס בתודעתנו את המציאות האולטימטיבית של מהותנו. סוטרה זו, הידועה גם בשם "אם המנצחים", היא הורתם של כל הבודהות. היא פורשת בפנינו מדיטציה על ריקות המובילה בסופו של דבר לחופש ולהארה, כפי שמעידים דברי הבודהה בסוטרה:
"הבודהיסטוות שוהים תוך שהם מסתמכים על שלמות החכמה. ועל כן לא נותר בלבם שום מכשול ואין בם כל פחד. משחלפו לחלוטין מעבר לכל השקפה שגויה, הלא הם שוהים בנירוונה ומגיעים לתום אימונם.
כך גם כל הבודהות שבכל שלושת הזמנים: תוך הסתמכות על שלמות החכמה ניעורים הם באופן מלא אל תוך כליל הארה שאין למעלה ממנה."
הלימוד שלפנינו מלווה בביאורו של החכם הטיבטי צ'וֹני דְראקְפָּה שֶדְרוּפּ (או בקיצור: צ'וֹני לאמה),
שחי בשנים 1675-1748, אשר מצטט את הבודהה לאמור:
"הו מנג’ושרי, נניח שבודהיסטווה שאיננו מיומן היה מנסה לתרגל את שש השלמויות במשך מאות או אפילו אלפי עידנים. כול מי שלומד חלק זה של התורה, ואפילו אם לא הסיר ספק מליבו, יצבור הרבה יותר חסד. קל וחומר לגבי מי שהסיר ספק מליבו שלומד תורה זאת, או שמעתיק אותה, או שמעביר אותה לאחר, או שמסביר את המשמעות לאחר, או שמלמד אותה לציבור."
|
